לשישית מקומטת
Chrozophora plicata

3.7 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

עשב חד- שנתי המכוסה בשערות כוכביות שמקנות לו גוון אפור-מלבין. הגבעולים מסתעפים מבסיס הנצר. העלים נגדיים ואורכם 2-5 ס"מ, בעלי פטוטרת ארוכה ועלי לוואי סרגליים קטנים. טרף העלה סגלגל פחות או יותר ונוטה לצורת משולש. שטח פני טרף העלה מקומט בצורה לא-אחידה. הצמח חד-ביתי - התפרחות הזכריות והנקביות הנפרדות קיצוניות או ממוקמות בחיקי העלים ומאורגנות בשיבולים. בפרח הזכרי 5 עלי גביע ו-5 עלי כותרת באורך 3 מ"מ. מספר האבקנים – 15, מחוברים בבסיסם. הפרחים הנקביים ערוכים בקבוצות של 3 וגודלם כ-4 מ"מ. עלי הגביע בפרח הנקבי ערוכים מתחת לשחלה בעלת 3 המגורות, עלי הכותרת חסרים או מנוונים. שלושת עמודי העלי מפוצלים כל אחד בקצהו ל-2 צלקות. הפרחים מואבקים על-ידי דבורים קטנות. הפרי הוא הלקט כדורי שגודלו בעת ההבשלה 6-8 מ"מ והוא מחולק ל-3 יחידות ומכוסה בצפיפות בשערות כוכביות.
הפריחה בחודשים אפריל עד נובמבר.

הצמח גדל בארץ בשרון, בפלשת ובנגב המערבי, ב-17 אתרים מתועדים. על פי הערכה ייתכן שהצמח נמצא בכ-30 אתרים. בשרון אותרה לשישית מקומטת באחו בנימינה, אזור חדרה ובריכת יער, שלולית דורה, כפר ידידיה, בריכת געש ושלולית שקע הרצליה (הבאסה). נכחדה מאזור הירקון כמו גם מאזור גוש דן בצפון פלשת, בו תועדה בעיקר בשנות ה-20 של המאה שעברה. יש תצפית בודדת מ-1994 מחוף הכרמל ליד אמת נחל התנינים (שיר ורד), אך לא נמצאה שם ב-1998. בשנים האחרונות אותר הצמח במספר אתרים חדשים בפלשת בין אשדוד ואשקלון (עוז גולן), בביצת רחובות ומדרום לעיינות (לירן וקיל, 2009). לאחרונה נמצא גם בחולות עגור כצמח חדש לנגב הצפוני על ידי עוז גולן.

בישראל - שקעים מוצפים בחולות, בריכות חורף ושלוליות עונתית במישור החוף, מקומות מופרעים. באפריקה: בערבות עשב באזורי סוואנה, לעתים כעשב רע בשדות נטושים.

* ניכרת מגמה של צמצום במספר האתרים: נכחד כנראה מחוף הכרמל והאוכלוסיות של האתרים בצפון פלשת (גוש דן) אינן קיימות עוד עקב העיור של עשרות השנים האחרונות במקומות אלה. מצד שני נרשמו בשנים האחרונות אתרים חדשים בפלשת אך ככל הנראה זו תוצאה של חיפוש וסקירה יותר מדוקדקים ולא הופעה חדשה.
* באתרים מופיעים בדרך כלל פרטים בודדים עד מאות בכל אוכלוסייה.
* הסיכונים העיקריים הם זחילה עירונית אל אזורי שלוליות החורף והבריכות העונתיות שבקרבת ישובים עירוניים והתייבשות והיעלמות בית הגידול של בריכות חורף עונתיות במישור החוף עקב ירידת מפלסי מי התהום.
* השמורה המוכרזת היחידה בה הצמח מוגן היא שמורת בריכת געש. האוכלוסיות באחו בנימינה, בריכת יער, בריכת דורה וביצת רחובות נמצאות בשמורות מוצעות אך לא מוכרזות. יתר האתרים אינם כלולים בשמורות טבע.
* אינו נמצא בסכנת הכחדה עולמית ואינו מופיע ברשימות של ספרים אדומים מחוץ לישראל.

להפוך את אחו בנימינה, בריכת יער, בריכת דורה ובריכת רחובות לשמורות מוכרזות, לדאוג למניעת התייבשותן ולא לאפשר בניה בקרבתן באופן שיערער את משטרי המים ואת איכותם. יש לקיים ממשק שיבטיח משטר של הצפה חורפית והתייבשות בקיץ. מומלץ לטפח את שלולית שקע הרצליה (הבאסה) כאתר טבע שישמור את האלמנטים הטבעיים של החי והצומח.

אזורים יובשניים בארצות אפריקה הטרופית ודרום אפריקה. במזרח התיכון מצוי במצרים, סוריה וחצי האי ערב.

עשב חד-שנתי שתפוצתו העולמית בארצות טרופיות. גדל בישראל בבריכות חורף עונתיות ובמקומות מוצפים באתרים ספורים לאורך מישור החוף. הסכנה של חיסול בית הגידול המיוחד הזה מהווה את האיום העיקרי על המשך קיומו של המין בישראל.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגלי
שם ערביבטיח' אל מלייקה
משפחהחלבלוביים
סיווגברשימת המינים בסכנת הכחדה
אקוסיסטמהים-תיכונית לחה
כורוטיפסודני וטרופי
אתר מרכזי לשימורברכת דורה, ברכת רחובות

נדירות
1
3
6
פגיעות
0
3
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
3.7
10
פריפריאליותS

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

3 (4) גלילות
צמידות: 0
0.0% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת לשישית השיח
לשישית השיח
לשישית השיח
תמונה מאת חלבלוב מגורגר
חלבלוב מגורגר
חלבלוב מגורגר
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת חלבלוב סיני
חלבלוב סיני
חלבלוב סיני
תמונה מאת חלבלוב שעיר
חלבלוב שעיר
חלבלוב שעיר
סכנת הכחדה EN