גרגרנית חד-פרחית
Medicago monantha

1.6 פגיע
VU

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

צמח חד-שנתי נמוך, גובהו 7-20 ס"מ, עם שערות צמודות לגבעול ולשטח העלה. הגבעול מתפצל מבסיסו, זקוף או שרוע-אלכסוני (בארץ תמיד זקוף). העלים דומים לעלי אספסת, מחולקים לשלושה עלעלים משוננים בראשם. עלי הלוואי המלווים את העלים מחודדים, והתחתונים משוננים בבסיסם. הפרחים והפירות יושבים, כלומר עוקץ הפרח אפסי או קצר ביותר. בכל תפרחת 1-2 (3) פרחים בלבד, גודל הפרח 6-8 מ"מ וצבעו צהוב חיוור. הפרי תרמיל צר שעיר וקשתי, אורכו 4-7 ס"מ, רוחבו 1-2 מ"מ, והוא מכיל זרעים רבים.
פורח בסוף מרס ובתחילת אפריל בהר הנגב ובאפריל–מאי בחרמון.
מין קל להגדרה ושונה מאוד משאר מיני הגרגרנית בארצנו: ניכר בפרחים ופירות ללא עוקץ או בעלי עוקץ קצר מאוד ומעובה; הפרחים בודדים או בזוגות, והפרי ארוך, דק ומקושת במקצת.

גָּדֵל בישראל רק בשתי גלילות. בהר הנגב היה ידוע רק באזור בורות לוץ; ובדרום הרי יהודה התגלה ברכס מעון ובאירסטובלה (עוז גולן, 2006). לעומת זאת, המין שכיח בחגורה ההררית של החרמון ברום (1,800) 1,970-(1,100) 1,300 מטר. הוא שכיח יותר בירדן, שם הוא נתון מעמון, מואב ואדום. באדום הוא צמח שכיח בחגורה הסוב-טרגקנטית (תת-כרקוצית) בהרי א-שרא ברום 1,300-1,700 מטר, שם הוא מלווה חברת קדד אדום-פרחים ולענת המדבר.

בשנת 2020 נמצא ותועד במעל לעשרה אתרים לאורך כביש 171 (הר הנגב) ולכן נדירותו ירדה ובעקבות עדכון המספר האדום מעמדו שונה מצמח בסכנת הכחדה לצמח נדיר מאוד בישראל.

מדרונות בערבות שטופות שמש וביער סְפָר הררי בקרקע רדודה המתייבשת במהירות באביב. בבתי גידול של הרים גבוהים או רמות יבשתיות המכוסים לרוב שלג בחורף לפחות במשך מספר ימים עד שבועות.

* .
* האתרעם בהר הנגב כלולים אמנם בתחום שמורת הר הנגב, אך מתנהלת במקום פעילות רבה של צה"ל ורעייה חזקה של ערודי בר. האתר ברכס מעון התגלה רק בשנת 2004 וקרוב לוודאי שיש באזור אתרים נוספים.

מומלץ לערוך מחקר סיסטמטי ולבדוק את היחסים בין התת-מין נואה והתת-מין חד-פרחי באזור הלבנט. אולי באזורנו מתקיים "פיצול טרמינלי" (terminal splitting-Wulff 1950, Stebbins 1974) ואלה מינים עצמאיים וטובים. יש לכך חשיבות לגבי מעמדה של אוכלוסיית הר הנגב. מומלץ לערוך סקרי שדה ולאתר את אוכלוסיות הגרגרנית החד-פרחית ברכס מעון, לתחום לשתיים מהן חלקת מעקב ולערוך בחלקות אלה מעקב דמוגרפי.

גדל ברוב ארצות המזרח התיכון, למעט חצי-האי ערב: טורקיה, לבנון, ישראל, ירדן, סוריה, צפון עירק, אירן, טרנס קווקז. התת-מין נואה ממשיך בתפוצתו מזרחה לאפגניסטן וטורקמניסטן.

צמח חד-שנתי נמוך ונדיר  בארץ, אך שכיח למדי בחרמון וברמות ירדן. מהווה אחת הדוגמאות החשובות לצמחים אירנו-טורניים של ערבות גבוהות, אשר שכיחים באזורי הסהר הפורה הסמוכים לישראל ובארץ הם נדירים ביותר ואולי זו שעתם האחרונה. האזור של הר הנגב הגבוה מאכלס מספר רב של מינים כאלה. המין "מופיע" רק בשנים גשומות במיוחד ולכן רוב האוכלוסיות בהר הנגב לא היו מתועדות. בעקבות מציאת המין במעל ל-10 אתרים בהר הנגב ב-2020, הוחלט להורידו מרשימת הצמחים בסכנת הכחדה לרשימת המינים הנדירים מאוד בישראל.

name of participantsמבוסס על: "הספר האדום - צמחים בסכנת הכחדה בישראל" מאת פרופ' אבי שמידע, ד"ר גדי פולק וד"ר אורי פרגמן-ספיר

מפת תפוסה נוכחית


שם אנגליSingle-flowered Medick
שם ערביחנדגוג
משפחהקטניות
סיווגברשימת המינים הנדירים מאוד
אקוסיסטמהסְפָר גבוה
כורוטיפאירנו-טורני
אתר מרכזי לשימורבורות לוץ

נדירות
1
2
6
פגיעות
0
0
4
אטרקטיביות
0
0
4
אנדמיות
0
0
4
המס' האדום
1
1.6
10
פריפריאליותN

ערך IUCN DD LC EX EW CR EN VU NT
הגדרת סיכוןפגיע

2 (2) גלילות
צמידות: נמוכה
33.3% אתרים בשמורות

מינים נוספים

תמונה מאת גרגרנית מאוצבעת
גרגרנית מאוצבעת
גרגרנית מאוצבעת
תמונה מאת גרגרנית נימית
גרגרנית נימית
גרגרנית נימית
תמונה מאת גרגרנית משובלת
גרגרנית משובלת
גרגרנית משובלת
קרוב לסיכון NT
תמונה מאת אחילוטוס שעיר
אחילוטוס שעיר
אחילוטוס שעיר
נכחד EX