גומא מניפני

Cyperus involucratus

עשב רב-שנתי בגובה 50-, קירח לגמרי, בעל קנים עבים ורבים, זקופים, בעלי פסי אורך מרובים. העלים הם נדנים באורך 10- ובצבע חום בהיר. הקנים נושאים בראשם תפרחת דמוית סוכך, מורכבת מ-14 עד 24 עלי מעטפת דמוי סרגל, באורך 10- וברוחב 4-. עלי המעטפת מחוספסים, בעלי עורקים בולטים והם פרוסים באופן אופקי ומעט נוטים מטה בקצותיהם, בצורת מטרייה, סביב התפרחת. השיבולת נושאת 6-18 שיבוליות אליפסיות או מוארכות, פחוסות מאוד, באורך 3-, וברוחב 1.5-. כל שיבולית נושאית 8-36 פרחים קטנים מאוד בצבע צהוב-ירקרק או חום בהיר, באורך וברוחב . הפריחה בקיץ. מין זה דומה מאוד לגומא תרבותי (Cyperus alternifolius L.) הנבדל מגומא מניפני בשיבוליות ארוכות יותר (5-).

אזור תפוצתו הטבעי של גומא מניפני במזרח אפריקה.

הובא לארץ כצמח נוי ונשתל בגינות רבות. המועד המדויק להכנסתו לישראל לא ידוע.

כמעט ולא קיים מידע לגבי התכונות האקולוגיות של גומא מניפני. מין זה גדל בבתי גידול לחים, כגון גדות נחלים או ביצות. הריבוי, ככל הנראה, בעיקר אל-מיני באמצעות חלקים של קני שורש הניתקים מצמח האם, נישאים על ידי המים הזורמים, משתרשים במקומות חדשים ובכך יוצרים פרטים נוספים במורד הנחל. דרך הפצה זו מאפשרת פיזור מהיר במרחב. על פי מקור אחד, הצמח נחשב עמיד לקרה, לשרב ואף למליחות. לא ידוע על דרישות ספציפיות בכל הקשור לסוג הקרקע. כפי שניתן ללמוד מאזור תפוצתו הטבעי וגם מהאזורים בהם פולש, גומא זה עמיד בטמפרטורות גבוהות. איננו זקוק להפרות חריגות כדי להתנחל במקום חדש ומסוגל להתבסס בתוך צמחייה מקומית צפופה. תכונה זו מצביעה על תחרותיות גבוהה. בשל יכולתו לקבע מתכות וחומרים מזהמים אחרים משמש גומא מניפני במספר מדינות בעולם, כצמח לניקוי בריכות ניקוז לאורך כבישים מהירים.

המוקדים הראשונים של גומא מניפני בבתי גידול טבעיים בארץ נמצאו לאורך גדות נחל פרת, בשמורת נחל פרת שבמדבר יהודה ובמקורות הירקון. בעשור האחרון נצפו מוקדים נוספים רבים, אך עדיין קטנים, בעמק החולה, בנחל חרמון בתוך שמורת הבניאס, בנחלים עין-גב, קורן, דן, עין זהב וקדש. באגן ניקוז הקישון נמצאו מוקדים בנחלים צבי, סומך ונחל השניים. הצמח מתפשט במהירות רבה. בנחל שורק התפתח סבך צפוף ורצוף לאורך כמה קטעים של הנחל; אם הצמח יגיע לנחל שורק התחתון, העובר שיקום בשנים האחרונות, צפוי נזק משמעותי.

גדות נחלים לאורך נחלי איתן בחבל הים תיכוני של הארץ; לאורך נחלים בעלי זרימה קבועה כל ימות השנה באזור הצחיח למחצה והצחיח למחצה .

גומא מניפני יוצר גושים צפופים מאוד הדוחקים את מיני הצמחים המקומיים. ריבוי העומדים של הצמח יכול לשנות באופן דרמטי את האופי של צמחיית גדות הנחל במקומות בהם הוא פולש. מוקדם מדי כדי להבין מהן ההשלכות של השתלטות גומא מניפני על תפקוד המערכת האקולוגית של נחל נגוע.

לא קיים כל מידע לגבי דרכי טיפול נגד מין זה של גומא. העובדה שהוא מתרבה באופן וגטטיבי באמצעות קני שורש, מרמזת כי הטיפול הפיזי קשה ליישום בשל התחדשות מחלקי שורשים. פלישתו במקומות לחים ולאורך נחלים מסבכת את האפשרות של טיפולים כימיים. בנחל פרת בוצע טיפול ניסיוני בעקירה באמצעות טרקטורים. השיטה יעילה אך לא תמיד ישימה בגלל קשיי גישה עד ערוצי הנחלים.

דפוס הפלישה של גומא מניפני בעשור האחרון מלמד כי הצמח במגמת התפשטות ויתכן כי אנחנו על סף כניסתו לשלב התפשטותו המהיר. לכן חובה לנטרל את כל המוקדים של צמח זה עם גילוים, למרות הקושי שבכך. במקביל יש להימנע משתילת מין גומא זה בגינון ובטיהור שפכים.

גומא מניפני פולש בדרום ארה"ב ובפרט דרום קליפורניה, אריזונה, טקסס, לואיזיאנה, יסיסיפי, ופלורידה. פולש גם במקסיקו ואיי הקריביים. הצמח מוגדר כפולש בהוואי וברוב איי האוקיאנוס השקט, במערב, בצפון ובצפון מזרח אוסטרליה, וניו-זילנד.