זיף-נוצה חבוי

Pennisetum clandestinum

צמח רב-שנתי שרוע על פי רוב, המגיע ל-30- גובה, לעיתים יותר, בעל שלוחות מתפצלות, זוחלות וצמודות על פני הקרקע, שיוצרות שטיח צפוף. בסיס העלה צהבהב או ירקרק, בדרך כלל עם שערות דקות. העלים ארוכים (עד ) וצרים (), הצעירים מקופלים ולאחר צימוח הם נפתחים. התפרחת בת 2-4 שיבוליות באורך 10-, עטופה בנדן העלה עליון. השיבוליות יושבות, בעלות 2 פרחים. הזרעים שחורים, שטוחים.

האזור הטרופי הלח של מזרח אפריקה מזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (לשעבר זאיר), טנזניה, בורונדי, רואנדה, קניה, אתיופיה ואוגנדה. באזור תפוצתו הטבעי גדל עד רום של .

זיף-נוצה חבוי הובא לישראל כצמח גינות למדשאות (קיקויו), ככל הנראה כבר בתקופת המנדט הבריטי, אך אין מספיק מידע לגבי המועד המדויק להכנסתו בישראל.

הצמח גדל על קרקעות כבדות ואלוביאליות אך מנוקזות. הוא עמיד לחומציות קרקע עד pH=4.5. מחקר הראה כי פעילות הפוטוסינתזה שלו מרבית בין 25C ל-40C; והוא עמיד גם בקרה העלים נפגעים מ--2C אך גושי זיף-נוצה חבוי מתאוששים גם לאחר טמפרטורות של -9C. הצמח אינו שורד תקופות קרה ממושכות. עמיד בהצפות זמניות, עד 10 ימים, וכן עמיד לרעייה ולשריפות. עמיד גם ליובש. ניתן להסביר עמידות זו על ידי מאפייני מערכת השורשים כ-90% מנפח השורשים מצוי עד לעומק של בלבד, אך חלקים של מערכת השורשים חודרים עד כ- בעומק הקרקע. עובדות אלו מצביעות על גמישות אקולוגית גבוהה מאוד. הצמח דורש אור מלא, ולכן אינו פולש בבתי גידול מוצלים. הריבוי בעיקר וגטטיבי באמצעות קנה שורש זוחל, ולעיתים נדירות באמצעות זרעים. ההאבקה ברוח.

אוכלוסיות קטנות ובינוניות של זיף-נוצה חבוי קיימות באזור הצפון בשמורות נחל חרמון (בניאס), עין בדולח, כרי נעמן, עין נימפית, בריכת תמסח, ובעיקר בשמורת החולה בה קיימת אוכלוסייה גדולה מאד של כ-180 דונם באזור המיועד ליחמורים. זיף נוצה חבוי פולש בגדות נחלים גם במדבר יהודה, בשמורת מצוק ההעתקים ובשמורת נחל פרת קרוב למים. בדרך כלל המוקדים שלו בעלי ממדים מוגבלים יחסית, אך יכולים להיות מאוד צפופים, למשל בשמורת עינות תמסח.

בתי גידול לחים, כגון גדות נחלים בעיקר בחבל הים תיכוני של ישראל.

בשל השלוחות הזוחלות והצפופות על פני הקרקע, דוחק כל מין צמח אחר. יתכן ויש לו תכונות אללופטית אך דבר זה לא הוכח לא הוכחו באופן חד משמעי בתנאי שדה.

ניתן לבצע עקירה של מוקדים קטנים אך יש לוודא כי כל חלקי השורשים הוסרו. ניתן, עם תנאי השטח מאפשרים זאת, לערוך טיפול בחיטוי סולארי באמצעות כיסוי יריעות אטומות במשך 4 עד 12 שבועות. מכיוון שהצמח פולש בעיקר בבתי גידול לחים קוטל העשבים היחיד בארץ בו ניתן להשתמש הוא imazapyr. על פי הספרות הטיפול נעשה ב-glyphosate אך נדרשת נוסחה מתאימה לבתי גידול לחים (אינה רשומה בארץ). כל טיפול חייב להיות מלווה בתכנית שיקום כיסוי צומח באמצעות מינים מקומיים. טיפול מוצלח נגד זיף-נוצה חבוי בוצע בשמורת טבע נחל פרת באמצעות נענה משובלת (Mentha longifolia), צמח גדות מקומי היוצר כיסוי צפוף. מיד לאחר הריסוס הממוקד היא נשתלה ומנעה חזרתו של זיף-נוצה חבוי. בדרום-אפריקה פותחו טיפולים ביולוגיים באמצעות פטריית חלדון, ובהוואי ועם מיני חרקים, אך יעילותם מוגבלת.

מומלץ לנטרל מיד את המוקדים החדשים. רצוי לטפל במוקדים האחרים רק אם הטיפול כולל שיקום כיסוי הצומח המקורי.

זיף-נוצה חבוי פולש באופן משמעותי באזור הים תיכוני של דרום-אפריקה, במכסיקו בברזיל, בצ'ילה, באיי גלפגוס, באוסטרליה, בניו-זילנד, בתאילנד, בקליפורניה ובאיי הוואי.